חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
לאתר שער הגולן בפייסבוק הדף שלנו בפייסבוק
כמה גשם ירד כמה גשם ירד
» מבזק מהתנועה הקיבוצית
» משולחן הארכיון
» צח"י- צוות חירום ישובי
» חשמלייה - שער הגולן
» גרעין "צבר"
» מה במפעלים
» ועדות ובעלי תפקידים
» מה במועצה
» חושבים טיפה בשער הגולן
» מניעת הטרדה מינית בקיבוץ
» עדכונים מהחינוך
» הגיל הרך
» בלתי פורמאלי א-ו
» תיכון ונעורים
חברה וחינוך | עדכונים מהחינוך

                                                                                                            ‏22/04/2014

להורים שלום רב,

 

הנדון: ימי הערכות מערכת החינוך בסיום חופשת הקיץ

 

עקב שינוי מועד פתיחת שנת הלימודים תשע"ה והחזרתו לתאריך 1.9.2014, שונו בהתאם מועדי המעברים בין בתי הילדים וימי ההערכות.

להלן המועדים המעודכנים:

17-22.8.14 (ימים א-ו) -  שבוע קליטה בחינוך החברתי, הבוגרים בכל קבוצת גיל עוברים קבוצה ובוגרי הגן עוברים לכיופון.

20-22.8.14 (ימים ד-ו) – ימי ביקורים של ילדי הגיל הרך בבתי הילדים המיועדים.

24-29.8.14 (ימים א-ו) – ימי הערכות במערכת החינוך (לידה-י"ב), המערכת סגורה.

 

אנא היערכו בהתאם.

 

 

בברכה,

מיכל רפאלי – מנהלת גיל הרך

מירב א. גולדנברג – מנהלת חינוך חברתי

הורים חבקו את המורים
מאמר של יוסי שריד ב- הארץ 


החופש הגדול הפך בשנים האחרונות לאויב ציבור ההורים. עכשיו הוא תם: בשבוע הבא אורזים אמא ואבא את ילדיהם ומחזירים אותם למורות ולמורים - שהם ייחנקו אתם, וברוך שפטרנו מעונשם. שניים-שלושה ילדים בחופש, בבית, הם קצת יותר מדי בשבילנו, אבל 40 תלמידים בכיתה אפשר לאלף בקלות, מה הבעיה. יתכבד בית הספר ויתקן את ילדינו המקולקלים, יואיל לעניין את ילדינו המשועממים.

כשמתחיל החופש הגדול, גם התאניה הגדולה מתחילה. אמנם אין לנו אוצר יותר יקר מהילדים, אבל לא לידנו ולא כל הזמן, גם לסבלנות ולהקרבה שלנו יש גבול. לא תמיד נתפשו ימי החום והיזע כימים של גזירות, ומי שמבקש לרענן את זיכרונו - ישוב לקרוא את "שישה סיפורי קיץ" של ס. יזהר ואת "החופש הגדול או תעלומת הארגזים" של נחום גוטמן.

דרך ארוכה עשינו מאז: כשאמא שלי הזדמנה בשנים הרחוקות ההן ליום-הורים, ושמעה מפי מורתי שיוסי שלה הוא ילד מוצלח אבל לא בן-אדם, היא היתה חוזרת הביתה וסוטרת לי, כאילו עלתה מניו-זילנד ולא מפולניה: מה אכפת לי שאתה תלמיד טוב, בכתה אמי במקומי, מתי כבר תהיה אדם טוב. המורים שלי צדקו תמיד.

ואילו היום הם תמיד טועים. את כל רגשי האשם שלהם פורשים ההורים כיריעה אטומה לסוכך בלא-תנאי על ילדיהם המופרעים: הילד שלנו גאון ומתוק, הילד שלנו יגיע רחוק, ובלבד שהמורה המטומטמת לא תפריע.

לא הייתי ממליץ על שיטת החינוך הזאת - לסטור על לחי בלב מורתח, ראו מה יצא ממנה, ממני. אך גם איני רואה את אמי סוטרת למורתי, כפי שקורה היום לפעמים; ולחלופין - גוערת בה, מאדימה את לחיה ומלבינה את פניה: איך היא מעזה, המורה החצופה, להגיד דברים לא יפים כאלה על מחמל-נפשה, על יצירת-המופת שלה, שכל כך אוהב את אמא שלו: מאילת, מתוך ערפילי הוודקה, הוא מטלפן אליה פעמיים ביום לפחות, שלא תדאג, אצלו הכל בסדר.

איזה מין מורים יש לנו בארץ, שכל הזמן רק נופשים, ותשוקתם לחופשות-שמבטלות-תורה אינה יודעת שובעה. להווי ידוע: כשמודדים זמן הוראה ממוצע לפי שעות לימוד נטו בשנה, פתאום מתברר שמורי-ישראל מלמדים יותר בהשוואה לעמיתיהם ברוב מדינות ה-OECD, רוב מכריע. וגם החופש הגדול - גדול בכל מדינה באותה מידה ואינו המצאה ישראלית. איזו הפתעה מרעישה, בכלל לא ידענו, אולי המורים עצמם לא ידעו שהם כאלה. עובדים יותר אך משתכרים פחות: המורה הישראלי הוא המורה הכי מקופח בעולם המפותח.

שנת לימודים חדשה נפתחת. בלכתכם ליום הורים, אמא ואבא יקרים, בקשו מהמורה יפה סליחה, נשקו את ידה בהכרת טובה, ניתן להסתפק בלחיצת יד. כדאי לכם לנסות פעם, כי מורה מחובקת היא פחות מאובקת ויותר מחוזקת. 
 
 
 

הוסף תגובה הוסף תגובה הוסף תגובה
הדפס הדפס הדפס
שלח לחבר שלח לחבר שלח לחבר
שנה גודל פונט שנה גודל פונט שנה גודל פונט
תגובות
לא התפרסמו תגובות
Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group